Oruchuban Ebichu – ביקורת

Oruchuban Ebichu – ביקורת
5 (100%) 2 votes

לפעמים מצחיקה אותי הדרך שבה אני נחשף לסדרות. נכון, גם אני עובר בצינורות המקובלים של קריאת הקטלוגים העונתיים, המלצות של חברים או קריאת ביקורות שונות באתרים ועיתונים אבל אחרי שנתקלתי בפייסבוק בקטע מהסדרה “אביצ’ו השומרת על הבית” כבר לא יכולתי להישאר אדיש.

אז מה יש לנו כאן?

הסדרת מגוללת בפנינו את חייה של אוגרת מחמד קטנה וחמודה בשם אביצ’ו אבל שלא תתנו לחמידות שלה לחשוב שמדובר בעוד סדרה בנוסח “הבית המתוק של צ’י” כי הדברים שיוצאים לאביצ’ו מהפה יכולים לגרום גם לאדם הכי ליברלי בנושא מין להסמיק. אז כן, הסדרה מדברת על מין והרבה ממנו: גדלים, צורות, פטישים וכל מה שרק יכולתם להעלות על הדעת. ההבדל היחידי בינה לבין סדרות האצ’י המוכרות לנו שכמוהן יש אחד במאה – אביצ’ו היא אחת מתוך מאה, מאותן הפנינות שחולפות מתחת לרדאר של כולנו עד שמאוחר מדי והן נעלמות לבלי שוב.

אביצ’ו שלנו מעבירה את ימיה, כפי ששם הסדרה מרמז, בשמירה על הבית, בניקיונות, בישול וגם מדי פעם קניות. כאן נכנסות לתמונה שתי דמויות: הבעלים של אביצ’ו, אישה בשנות ה-30 לחייה ששמה לא ידוע ואביצ’ו פונה אליה בכינוי “גושושין-סאמה(האדונית) שכבר נואשת למצוא חתן והחבר שלה, קאיישונאשי, שלא מפסיק לבגוד בה ולמרות הכל מצליח לתחמן אותה במילות אהבה והיא מקבלת אותו חזרה בזרועות פתוחות שוב ושוב. כל אחת משתי הדמויות הללו קלישאתיות וקרטוניות להחריד והצופה הממוצע כבר ראה את הטיפוסים האלה באלף ואחת סדרות אחרות עד שאביצ’ו נכנסת בינהם והתוצאה לא פחות מקורעת מצחוק.

רוב הפרקים בסדרה מתעסקים באביצ’ו שמנסה לעודד את הבעלים שלה ללא הצלחה מה שגורם לבעלים שלה מרוב עצבים לנסות לבדוק כמה נשמות יש לאוגר אחרי שחובטים בו, מטיחים אותו בקיר, דורכים עליו ועוד שלל דרכים שיחרידו כל שוחר של זכויות בעלי החיים. בין לבין יש לנו עוד 2 דמויות שדווקא מכניסות עניין לשגרה היומיומית: מה-קון, חבר ועמית לעבודה של קאיישינאשי שמפתח משיכה די מטרידה לאביצ’ו(לא ידעתם סטיה מינית מהי עד שלא ניסיתם להלביש את החברה שלכם בתחפושת מלאה של אוגר) ומנסה להציל אותה מחיי האומללות שלה בתקווה לזכות בליבה. מהצד השני של הסקאלה יש לנו את אשת הפרחים שגם שמה לא נחשף לנו אבל מהווה את האנטי-תזה לבעלים של אביצ’ו שלא רק מקרינה אור, שמחת חיים ותקווה אלא שיש לה מעין הילה סביבה כאילו היא מוקפת כל הזמן בפרחים(ולכן זכתה מאביצ’ו לכינוי “אשת הפרחים”) ואומנם אנחנו לא זוכים ממנה להופעות אורח מרובות אבל כשהיא שם תסמכו על הניגוד בינה לבעלים של אביצ’ו שכבר יעשה את העבודה.

חשוב לציין שיחסית לסדרה די ישנה(1999), הסדרה מאוד בוטה, לא מצונזרת ואף גובלת בהנטאיי(אם הסטייה שלכם הוא יחסי מין בין שני אנשי קו אתם במקום הנכון) ועם זאת סגנון הציור מאוד מינימלי, מיושן ולא נעים לעין ואולי זו ההוכחה הכי טובה לכך שכדי ליצור סדרה טובה לא צריך פיצוצים, CGI או אפילו ידע בציור, פשוט צריך להצחיק והבדיחות באביצ’ו זורמות ללא הפסקה כשמדי פעם בפעם הצופה זוכה גם להופעת אורח של אביצ’ו-מן, סופר גיבור שמצילה אנשים מחיי מין משעממים(עד כמה מטריד התוספת מן והעובדה שאביצ’ו היא אוגרת? את זה אני משאיר לכם לתאר) ובסוף גורמת ליותר נזקים מאשר לפתרונות. בנוסף הסדרה עצמה היא מעין טעימה של עצמה, ב-24 פרקים בני 8 דקות כל אחד היא מצליחה להשאיר לכם טעם טוב בפה מבלי להעיק יותר מדי ולסיים עם חיוך.

כמו שרשמתי בהתחלה, אביצ’ו היא פנינה, כזו שלא רואים כל יום ולולא אותו אנונימי שהעלה את הסרטון לרשת לא הייתי נחשף אליה לעולם ועל כך אני מודה לו מקרב ליבי וזה רק מוכיח לי עד כמה עוד נשאר לי ללמוד ולהחכים בנושא דרכים להיחשף לסדרות טובות.

סיכום:

למי כן – לכל מי שבדיחות מין עושות לו את זה ויש לו כמה דקות לשרוף באוטובוס בנסיעה מכאן לכאן או לפני השינה
למי לא – כל מי שסגנון ציור מיושן כבר לא עושה לו את זה וחייב מנת פיצוצים עתורי אפקטים מרשימים
היכן להשיג: יוטיוב (עד כמה שזה נשמע מוזר לא מצאתי בשום מקום פרקים מתורגמים להורדה ויוטיוב היה המקור היחידי שמצאתי לפרקים מתורגמים)

ציון: 10 עגול

תגובות

תגובות

אודות הכתב

תכנים נוספים

תשאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השאלות אילו זה רק לוודא שאתה אנושי / חייזר ולא רובוט * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.