ישראטאקו 100%

0 219

ללא שום מעטה של ציניות, בלי לחפש אשמים, אני מביא לכם 100% ממני אליכם. סדר בכל הבלגן שיסביר את כל מה שאירע בימים, החודשים והשנים האחרונות. דרך סקירה של ההיסטוריה של ישראטאקו, הגיע הזמן להתבונן אל עתיד קצת יותר אופטימי.

בשביל שזה יצליח, צריך את התמיכה של כולכם, ורק אז נצא לדרך חדשה. אם אתם אינו, ובין אם לא, כדאי שתקראו את הכתבה הזאת. לא חשבתי אי פעם שאני אעשה את זה, ואני מקווה שלא אצטרך לחזור על המעשה בעתיד. תקראו את הכתבה טוב, מפני שאני הולך לעשות זאת רק פעם אחת.

המשך כתבה

family

 

 

ישראטאקו 100%

ב-2005 פנה אלי יזם נמרץ בשם יונתן, והציע לי להצטרף לאתר צעיר בשם ישראטאקו“. ישראטאקו באותה תקופה הייתה ריקה, עם מספר כניסות שאפשר היה לספור על יד אחת, ואני מדבר על כניסות שבועיות. קיבלתי הצעות רבות להצטרף לאתרים כאלה ואחרים, אך מישראטאקו דלפה קרמה אחרת. המטרה של מייסדי האתר, יונתן ויוני, הייתה אחת: בית לאוטאקו הישראלי. מקום אליו הקהילה הישראלית תוכל לפנות כדי לחפש מפלט, חברים, עדכונים ופרויקטים ממגוון הסוגים.

הטיפוס למעלה היה לא קל, ומנסיון עבר ידעתי שאפשר לעשות זאת בדרך אחת: תוכן. סיפקנו בישראטאקו תכנים איכותיים לקריאה, החל מחדשות ועד ביקורות של סדרות. היינו האתר הראשון שסיפק חדשות אנימה מחול באופן קבוע, אך ההבדל הוא שזה נעשה בגובה העיניים; היחסים בישראטאקו לא נשארו בגדר כתבקורא, אלא בעל נופח של שיתופיות וכיף. אחרי התוכן, הגדלנו את התרומה לקהילה. ישראטאקו סיפקה חסות וקורת גג לקבוצות פאנסאבס עצמאיות, כמו גם במה לקבוצות פאנסאבס קיימות. עודדנו הקמה של פרוייקטים למען הקהילה, בעיקר תחרויות ממגוון הסוגים.

לא עבר זמן, והדבר התברר כמשתלם. חברי צוות פרשו וחדשים הגיעו, ואני מהר מאוד קיבלתי את עמדת ניהול ישראטאקו – כדי להמשיך לטפח את הקהילה רחוק יותר. התוכן המשיך לגדול, ויחד איתו הגולשים. כדי לגוון ולא להישאר אחידים, ישראטאקו עודדה מחשבה יצירתית, וככה נולדו בדיחות 1 באפריל אכזריות במיוחד, תחרויות, ועד מהרה נולדה לה קהילה. לבד אי אפשר לעשות הכל, וחיפשתי כתבים נוספים שיוכלו לתרום. מסתבר שלא קל למצוא כתבים טובים, ובסופו של דבר אף הורדנו את סטנדרט הקבלה לכתיבה, עלידי כך שסמכנו שיכולות העריכה יהפכו כל עדכון למשהו טוב. כמובן שזה לא עבד, ומספר הכתבים בישראטאקו היה נמוך למדי. אך המשכנו עידוד פרוייקטים, תחרויות ועוד.

בין ההשקעה שלי בתוכן בישראטאקו (שהגיע למעל 2000 ביקורות, סקרים, חדשות ועוד), המשכתי להשקיע בבלוג שלי, שהיה הבית האישי שלי. אך בסופו של דבר יצא שנתתי מעצמי יותר לישראטאקו מאשר לבלוג, ובסוף הוא הוזנח ונסגר אחרי שנים של כתיבה עוד לפני תקופת ישראטאקו. אך זה לא הפריע, ישראטאקו המשיכה לצמוח. מונו מנהלי פורומים חדשים שיחיו את קהילת הפורומים של ישראטאקו, תדירות המפגשים עלתה ונעשינו משפחה פתוחה לכל אחד.

את החלל שהותיר אחריו יונתן אחרי עזיבתו מילא בסוף להב, שעיצב את ישראטאקו מחדש והעלה פיצרים חדשים. ישראטאקו התמלאה בעוד ועוד אטרקציות, שחלקן אולי באו על חשבון התכנים. הקהילה הפכה לסוג של פייסבוק, והחלטתי שאני אמשיך בניהול ישראטאקו בתחום התוכן, העריכה וכמובן תמיכה בקהילה בכל מה שיזדקקו להם (ובעיקר פרסום תחרויות וענייני קהילה בעמוד הראשי, משהו שבסוף להב עשה גם).

בשנה האחרונה ישראטאקו עלתה במערכת חדשה, שלטעמי הייתה קצת מסורבלת. בנוסף על כך, אחרי שנים של כתיבה וניהול לקחתי צעד אחד אחורה בישראטאקו, וידעתי שישראטאקו יכולה להמשיך לתפקד יפה, גם כשאני יודע שלהב ואחרים שם. המשכתי עם פרוייקטים כאלה ואחרים, וכשהגיעו הצעות אפילו ללכת רחוק יותר – כמו הפסטיבל בבארשבע – החלטנו ללכת על זה. ידענו שהפסטיבל לא יהיה הכי איכותי, אך בהסכמה של יוני ולהב החלטנו ששווה לתת לזה ניסיון, כדי לבדוק האם בעתיד נוכל להתמודד עם פסטיבל או כנס ברמה גבוהה יותר.

בנוסף פתחתי בלוג חדש: אנימה OK. לאחר עזיבת יונתן וכתבים נוספים, התמלא חלל גדול בתחום ביקורות האנימה והכתבות הגדולות, ונשארנו בעיקר…סליחה, רק עם חדשות. הבלוג נועד למלא את החלל הזה, וכחלק מישראטאקו הוא בא לתת לקהילה הישראלית כולה מקום לקרוא את הגיגי האישיים, כתבות תוכן איכותיות ועוד.

הטענה שאני מפרסם בלוג אישי בישראטאקו אינה נכונה. יוני ולהב עזרו לי להקים את הבלוג, ובכתוביות למטה כתוב שהבלוג בחסות ישראטאקו. כל הכתבות נועדו לישראטאקו, אך מפורסמות בבלוג במקום באתר עצמו כדי שיהיה קצת יותר סדר. פרסום הכתבות בישראטאקו לבד יפחית מערכן שכן קטגורית הביקורות בישראטאקו לא מובלטת, ונבלית בין שלל הקטגוריות האחרות. פרסום כתבות בשני האתרים בו זמנית כמו שעשיתי בעבר גם לא רעיון טוב, שכן זה יוצר פיצול בנתונים ובתגובות, מה גם שזה יוצר בלגן לכתוב הכל פעמיים. זה יוצר בלגן לכתוב הכל פעמיים (סליחה, הבטחתי בלי בדיחות).

בעלי תפקידים רבים התמנו בשנה האחרונה, ויחד עם הכתבים החדשים אותם אני מיניתי – מונו גם מנהלי פורום ובעלי הרשאות כאלה ואחרות שלא עושים כמעט כלום, או שלא זכו לכבוד הזה. הדבר יצר בלגן, וגם הנהלה שניהשמורכבת בעיקר ממנהלי פורום, מה שיוצר ניגוד. מלכתחילה ההנהלה לא הייתה אמורה לכלול כלכך הרבה אנשים, אך המצב כבר נוצר והיה צריך להשלים עמו.

השנה האחרונה הייתה הקשה ביותר. הוטחו נגדי האשמות, איומים וקללות לגבי דברים שונים, ביניהם פרסום הבלוג שליששוב, הוא הבלוג של ישראטאקו, ואם לא הייתי מפרסם אותו אף אחד שגולש פה כמעט לא היה נחשף לכתבות התוכן שלו. כל בעל בלוג אחר מוזמן לפרסם כתבות בלוג ותוכן אחרות שלו, במידה וימצאו ראויות. גם החלטות קשות שהייתי צריך בסוף לקחת חזרו אלי כמו בומרנג, כמו מפגש פת שהוזז ביום אחד עקב המצב הביטחוני, ושיחות טלפון שקיבלתי שאיימו שאני ממית אסון על כולם גרמו להרגשה כללית רעה. זאת הסיבה שכיביתי את הפלאפון, ולא כי ניסיתי לברוח ממשהו. ההאשמות על הסקר הן חסרות בסיס, ובסופו של דבר המפגש בפתחתקוה התברר כמוצלח, וכולם זוכרים אותו עד היום.

נטישת הוותיקים מישראטאקו וגורמים נוספים יצרו תחושה דיכאונית. כיוון שמונו מנהלים רבים בפורום עם סמכויות חריגות מהרגיל, הוגבל חופש הפעולה שלי. כל צעד בישראטאקו מחויב עתה להיות זהיר, קפדני וסולידי. שיחה עם בוגרי ישראטאקו: יוני, להב, קאייקס, צוות הכתבים הראשי ועוד, הביאה אותי למסקנה שצריך פה שינוי. תחילה היה צריך לעשות סדר בהרשאות של ישראטאקו, ולבדוק מי מתאים לאיזה תפקיד, אם בכלל.

זה גם הזמן להגיד שההעפה של נתנאל/אד/Aldo-Sama לא נבעה משיקולים אישיים. נתנאל לא פעל בסדר בשבועות/חודשים האחרונים, ואני לא הראשון שעלה על זה. את הסיבות המדויקות למה שהוא עשה או לא עשה שמרתי מחוצה לישראטאקו כדי לא לפגוע בכבודו, ואת הדין וחשבון הבאתי בפני נתנאל באופן פרטי (בניגוד למה שנעשה לי בהמשך כשהושמצתי בפני כולם בלי התרעה). נתתי לנתנאל הזדמנות ואמרתי שאם הוא יראה סימנים של שיפור בימים הקרובים, הוא יוחזר לתפקידו. במקום זאת הוא החל לקלל ולהאשים אותי בדיקטטורה, נרקיסיזם ואני לא אזכיר את הקללות שהלכו, ועצוב לי שזה יצא ככה.

במפגש ישראטאקו בתלאביב, אליו לא יכולתי להגיע עקב סיבה משפחתית אישית, התנהל דיון ספונטני בין 13 מנהלי פורום ומשתמשים רגילים שהעלו את הבעיות בישראטאקו. מאחורי הגב שלי הוחלט שהאשמה היא בעיקר בי, ובבלוג שלי. הועלו טענות שהזנחתי את הפרויקטים הקהילתיים (כאשר אני זה שעודדתי אותם בתחילת הדרך) ושדחיתי פרויקטים (מה שלא נכון, מעולם לא דחיתי פרויקט בלי סיבה, מה גם שלא פנו אלי עם פרויקט חדש כבר מספר חודשים).

הקש ששבר את גב הגמל היה כשפורסם בפומבי הודעה שכל הבעיות של ישראטאקו נובעות בהנהלה, ואני בראשן. כל זה בלי לספר לי מראש, ולהאשים אותי. הפרסומות הרבות שמציפות את האתר מממנות את הפעילות שלו, ובלעדיהן אין לישראטאקו כסף לתחזק שרתים (ופה אני מגן על יוני ששם את הפרסומות). אך הקשבתי לבעיות ופניתי ליוני וביקשתי ממנו להסיר מספר פרסומות, מה שנעשה, ופרסומות נוספות יוסרו בעתיד.

*צאו להפסקת פיפי ושתיה בנקודה הזאת, נותרה רק עוד מעט חפירה בדרך*

אני מודה שעשיתי מספר טעויות במהלך חיי. הכל נבע מכוונות טובות, והטעויות נבעו מהעובדה שלנהל את התוכן בישראטאקו לבד היא עבודה לא קלה. פניתי לא מעט בבקשות לקהילה שיעזרו לפתח את שממת התכנים, אפילו בתחום הסקרים. את התוצאה, או החוסר בתוצאה, אתם רואים לבד. יש לציין שהכתבים הנוכחיים בישרטאקו עושים עבודת קודש, ומקדישים מזמן הפנוי לרענון האתר, גם אנשים שעסוקים בניהול קבוצות וקהילות אחרות (סמדר, שלוגי, ויטאלי, Mr.Yada ורבים אחרים…).

כמעט שפרשתי מישראטאקו אחרי תקיעת הסכין היום. אך העידוד של אנשים רבים, הן במסנגר, והן בטלפון, הראו לי את חצי הכוס המלאה. יש מספיק אנשים שמעריכים את פועלי בישראטאקו, שלא הייתה קיימת היום לולא זה. לא נכנעתי גם כשמרגהתקשרה מספר דקות אחרי ההלם שנפל עלי, וגם עם העומס בבית (אימא, ניתוח. זוכרים?) והיא לא נתנה לי לפתוח פה, ודיבבה אותי כדי שאצא עם המילים: לא הייתי בסדר, אני מוכן להשתפר. אחרי שביקשתי ממנה 10 פעמים לדבר בהזדמנות אחרת, כי עכשיו אני לא במצב נפשי ופיזי לדבר עם אף אחד, בגלל המשבר ובגלל העומס (הן בישראטאקו והן בבית), היא המשיכה לדבר ולדבר על דברים שאני כבר יודע, בלי לתת לי הזדמנות להגן על עצמי. רק בסוף כשהייתה שיחה ממתינה והעומס הגיע לכדי פיצוץ, אמרתי שאני חייב לסיים. כשהיא איימה שאם אני אנתק את הטלפון זה יגמר רע, ניתקתי בלית ברירה למרות שידעתי שזה יתפרש רע מצידי בקרב הקהילה.

האשמות חמורות הוטחו בענייני אירועים של ישראטאקו. חברי צוות מעדיפים להתנער מאחריות מאירועים כגון כנסים ומסיבות שאנחנו מארגנים כדי שהמוניטין לא יוכתם. המסיבות הן פרי יוזמה של ישראטאקו ויוצאות לדרך בתמיכת להב ויוני, והתנגדות מסוג שכזה וחוסר יחס הן שמפילות את הפרויקטים לטמיון ומעוררות תגובות נגד שמפילות את האירועים. זאת במקום שמנהלי הפורום יתמכו באירועים של הארגון לו הם שייכים.

הדבר שפעלתי נגדו בזמן האחרון הוא פוליטיקה בקהילה. פוליטיקה יש בכל מקום, אך דבר אחד שתמיד העציב אותי היא סכסוכים פוליטיים בהנהלה ובין קהילות, וגם בתוך קהילות, שפוגעות במשתמשים בלבד ורק מחמירות את המצב, מה שמביא סכסוכים ומלחמות גדולות יותר. עברתי שינוי מסויים בתודעה, והתחלתי לשתף פעולה לעומק עם קהילות נוספות, כמו גם אמא”י שאנחנו יותר משמחים לעזור לפרסם ולקדם את הפעילות שלהם.

אך מהצד השני, אנשים הראו את הצד הטוב שלהם היום, והוכיחו שבכל זאת מדובר בקהילה מגובשת. גם כאלה שהתנצלו לאחר שיצאו נגדי (ואני באמת באמת לא כועס ושומר טינה, כולנו אנושיים ואני לא יותר טוב מאף אחד פה), וגם אלה שתמכו בי מהתחלה והיו לצידי (ואני לא אזכיר שמות מחשש שאשכח מישהו, אבל אתם יודעים מי אתם). להב, יוני, קאייקס ואני שוחחנו היום על עתיד ישראטאקו ושהגיע הזמן לשינוי. להב ואני כבר התחלנו במשימה ותכננו לשנות את המערכת, לעשות סדר בצוות הכותבים ומנהלי הפורום ולהשקיע יותר בתוכן. כבר התחלנו במלאכה (שנקטע עם פרסום הדברים), ואנחנו נמשיך אותה, בעזרתם.

אני רק אגיד שהרבה זמן לא הרגשתי כל-כך רע. זו פעילות שאני משקיע בה את כל זמני החופשי למען הקהילה, וגם בתור תרפיה לעצמי, ולבוא ולהאשים אותי (ובעיקר אותי) בדברים הרעים שקרו הביאו אותי לסף יאוש ודמעות (וגם לכתיבת הכתבה הזאת שאני שונא לכתוב, אך חייב). אני כותב ופועל בשביל ההנאה, ולמרות הטעויות שעשיתי (כולנו עשינו), הכל בא אצלי מחום ואהבה. בסופו של דבר שמתי לב לחצי הכוס המלאה ולדברים הטובים שיצאו היום, בראשם התמיכה והעקירה של הרוע מהשורש. אם קרתה טעות או אי הבנה בנוגע לפרוייקטים, ונדמה כי הזנחתי בקשות ורעיונות – אני מתנצל בעניין. גם עדיף לא לשלוח לי הודעות פרטיות, לא תמיד אני שם לב בזמן שקיבלתי אחת (אני מזכיר את המסנג’ר שלי שפתוח עבור כולם: [email protected], אני לא נושך…יש שיעידו שאני אפילו כלבלב חברותי).

ישראטאקו היא קו פתוח וישיר עבור הקהילה. אנחנו ניקח לתשומת ליבנו כל הצעה, רעיון, התנגדות והצעות עזרה. יחד אנו נדון בעניין ונחליט אם להוציא דברים אל הפועל. נמשיך לטפח קבוצות, פרויקטים ואירועים. לא הכל הולך חלק, אך לפחות אנחנו מנסים. עם העזרה שלכם, דברים עשויים ללכת אפילו ללא בעיות. אנחנו מעודדים כתבים חדשים, וכולם מוזמנים לעלות בסולם הדרגות במידה ויוכיחו את כישוריהם. כי בכל זאת, אין לנו בית אחר. אני מצטער מראש שזה הגיע למצב הזה, אבל לצערכם – תצטרכו לסבול אותי עוד קצת, אני (עדיין) לא בשל לעזוב את הבית.

family

השאר תגובה

המייל שלך לא יפורסם אל דאגה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.