הארוקון פורים 2008
יומן מסע / רם קיץ
8:00 – חיפה, המיטה שלי.
השעון המעורר של הסלולארי מנגן את המנגינה הקבועה שלו: Mellisa (הפתיח הראשון של FMA). ביום רגיל אחר קרוב לודאי שהייתי משתיק אותו, חוזר לישון ומקווה לא לאחר לשיעור הראשון. אבל יום רגיל זה לא היה, אלא זה היה היום של כנס הארוקון פורים 2008. חיש מהר שתיתי קפה, 
צחצחתי שיניים ועליתי על האוטובוס בדרך לתחנת הרכבת…אלא שאז נזכרתי ששכחתי להחליף את הפיג’מה. נדלג על הרגע המביך הזה, ובטח לא מעניין אתכם לשמוע על השואה הגרעינית שהייתה ברכבת לתל-אביב, או חום האיימים שפקד את כולנו.
10:20 – אוניברסיטת תל-אביב
אוי אלוהים, איזה תור. אפשר לחשוב שמוכרים שטרות של 200 שקל ב-20. מסכנים כל אותם האנשים שעמדו דקות ארוכות ב-40 מעלות, חלקם מזיעים מהקוספליי. אבל הרשיתי לעצמי לחייך, והוצאתי את הסלולארי וחייגתי ל-א’, לא הזאת מבית הנשיא, אלא היחצ”ן של הכנס. “היי, זה רם – מנהל ועורך ישראטאקו. בדיוק הגעתי ו…“. לא היה צריך להשלים את המשפט, א’ הגיע והכניס אותי דרך כניסה צדדית ובחינם. החינם הזה עוד יעלה לי ביוקר, שכן כעת צריך להסתובב מאחורי הקלעים ולבדוק עניינים.
10:30 – המחזמר – מאחורי הקלעים
עוד לא יצא לי להתרשם מהמקום, וכבר נלקחתי אל מאחורי הקלעים של המחזמר שעתיד לעלות בעוד דקות ספורות. השחקנים היו בדיוק בחזרות אחרונות, בדקו קוספליי וחייכו כשגילו שההוא שראיין אותם שבוע קודם לכן קפץ לביקור. על מי אני עובד, לא היה אכפת שאני שם. קיצר מתחפפים, היום עוד ארוך והשופינג ליסט ארוכה עוד יותר. הספקתי לרכוש את הווליום הראשון של הלסינג, האנטר X האנטר ופרוטס באסקט (כמו גם 2 שרשראות זולות של דט’ נוט ונאנה) בטרם החל המחזמר עצמו.
??:11 – המחזמר יוצא לדרך
בנס הגעתי לפתיחת המחזמר. האמת עברתי על-יד דלת הכניסה של האולם כשאני לתומי חשבתי שנותרו עוד מספר דקות לפני שהוא מתחיל. 
כשנכנסתי היה חושך…ואז אור…ושוב חושך…ושוב אור. אני אומר לכם, אם אלוהים היה רוצה להעניש את המצרים כמו שצריך, הוא היה מכבה ומדליק להם את האור כל שתי דקות, זה היה משגע אותם בטוח.
אולי בגלל שהייתי בשורה אחרונה, או בגלל שהאולם היה גדול מדי, אבל חברים – לא שמעתי כמעט כלום. הווליום בדיאלוגים נטע לקפוץ בעוצמתו, והצלחתי לשמוע חלקי משפטים בטרם קפצו לשירים. השירים היו מהנים למדי אני חייב לומר, חלקם לטעמי קצת ארוכים אבל זו באמת קטנוניות. העלילה התחילה להתבהר קצת יותר, והייתה משעשעת למדי. השחקנים נראו מצויין…בייחוד הברנש ששיחק את אלפונסו…קוספליי מרשים שכזה לא נראה כבר זמן רב (ואני לא אומר את זה כי הוא שילם או לי או משהו כזה…*אהמ*). סתם סתם, כל השחקנים היו נהדרים. אנה ששיחקה את אד הייתה אמינה למדי, וסקאר וווינרי גנבו את אור הזרקורים.
??:12 – יוני הגיע
יוני הגיע עם המצלמה הגדולה שלו, או שליתר דיוק המצלמה הגדולה של יוני הגיעה עם יוני. הבן-אדם לא בזבז זמן והחל לצלם כל מה שנושם, וגם מה שלא. ומי שהיה שם יודע שהיה הרבה מה לצלם, הקוספליים היו רבים ומושקעים והחגיגה הייתה צבעונית. עזרתי לחלק את המדבקות המפורסמות של ישראטאקו, ערימה שאזלה בתוך פחות מחצי שעה, ואני עדיין טוען שהיינו צריכים למכור כל מדבקה ב-500 שקל, ככה היינו יוצאים עם רווח. במהלך ההסתובבות פגשנו את נור, יעל ו…עוד מישהי…ועוד מישהי (סורי בנות, אני ושמות זה כמו מלכת אנגליה וגיימבוי…תגיבו ואזכר P=). הבנות הכינו פלאיירים מדליקים, ואני כמו ג’נטלמן לקחתי אחד והכנתי ציפור מנייר…וחטפתי על זה על הראש. גם שלט ענקי של ישראטאקו הוכן, נתלה וצולם, הכל כדי שכולם יידעו שהיינו שם.
??:?? – יונתן הגיע
כבר לא נשאר את מי לצלם, איבדנו את תחושת הזמן והאמת החום קצת טשטש את המוח – לא זכרנו מי צולם ומי לא, אבל יוני עדיין המשיך בעבודה כמו גיבור. יונתן, המנהל השלישי ואחד האנשים העסוקים בתבל הגיע לאיחוד מרגש (בבוקר הוא שוטר, בערב הוא…עדיין שוטר, קבלו את יונתן-מן!). וככה שלושת 
המנהלים הסתובבו להם בכנס, והגיעו למקומות חשוכים ואפלים שלא ידעו על קיומם (ואף נלקחה תמונה בלעדית של צוות השחקנים במחזמר ישנים!). אחרי שעות על הרגליים הוחלט לחזור לאולם הראשי, בעיקרון כדי לשבת. אנשים עלו לשיר, פורום 4 עלו עם המדליי שכבר הפך למסורת, ויוני, יונתן ואני התחפפנו לאכול.
15:00 – ישיבת צוות ישראטאקו
15:01 – הסתיימה ישיבת צוות ישראטאקו
ישיבה קצרה ככל שהייתה, היא בכל זאת מהנה למדי. צולמו תמונות קבוצתיות, אנשים נחנקו ושוב צולמו תמונות קבוצתיות. זה עושה חשק לארגן איזה מפגש ישראטאקו נפרד מהכנס…אבל זה לפעם אחרת.
16:00 – בדרך הביתה
עזבו אתכם מתחרות קוספליי, מסיבת J-Rock, J-Pop, H-Jazz או מה שזה לא יהיה. כי מיצינו, וכל אחד הלך לדרכו אל עבר השקיעה כשהוא דוהר על סוס לבן. הי-הא!
17:30 – חיפה, פאנצ’ר באוטובוס! זו דרך מצויינת לסיים יום נפלא.
