Sakura Con 2007
כתב: יואב שטיבלמן
חוויה של שלושה ימים שלמים. זהו כנס אנימה שמתרחש פעם בשנה בחופשת חג הפסחא (תחילת אפריל) בעיר סיאטל במדינת ווישינגטון שבארה”ב.
הכנס מוכר גם בכינוי הנוסף: “כנס האנימה של צפון-אמריקה”. בתחילת דרכו נקרא הכנס בתור בדיחה “באקה-קון” (באקה = טיפש,אידיוט ביפנית), ושמו שונה לשם הנוכחי לאחר כמה שנים. הכנס מתרחש במרכז העיר (“דאון-טאון”) במרכז הקונגרסים המפורסם של סיאטל. השנה, לפחות ע”פ אתר הכנס, ביקרו בו כעשרת אלפים איש!
לא קשה למצוא את המקום.
פשוט הולכים אחרי המוני אנשים מחופשים ברחובות ומגיעים לבניין העצום הזה שבתמונה:
אפשר לומר שכמעט כולם מגיעים מחופשים – אפילו אם מדובר רק בפיאה או איפור בסיסיים.
פורים שלם באמצע רחובות סיאטל הסואנים. אהבתי במיוחד את העובדה שלכנס הגיע מגוון רחב מכל שכבות הגיליאם (הגיל הממוצע היה 18-23).
היו שם אפילו הורים שאוהבים אנימה בנשמתם שבאו עם ילדהם בני 4 בתחפושת קוספליי מושקעת מאנימה. המוני אנשים.
“מרכז הכנסים” הזה ענקי ומכיל המוני חדרים ואולמות להרצאות, סרטים או אפילו הופעות.
מי שרוצה לשחרר קצת עצמות ולנשום אוויר צח יכול לצאת החוצה לחצר האחורית ולצלם קבוצות שלמות של קוספליירים, או סתם להכיר אנשים.
כמו בארץ, יש כאלה שמגיעים עם תחפושות מושקעות במיוחד או כאלו בגדלים לא אנושיים.
אך זה משתלם להם. כמויות הפלאשים והמצלמות שם היו פשוט מטורפות. בצידי המסדרונות העמוסים תמיד הייתי יכול למצוא קוספליירים שהציגו את התחפושות שלהם בפוזות או עם אנשים שונים שרצו להצטלם איתם.
כעת אספר לכם על החוויה האישית שלי:
כמו לכל דבר טוב בחיים, גם לאחד הזה היה תור. מי שמשלם מחיר מלא מחכה בין 2.5 -3 שעות (וזה עוד התור הקצר!!!). אלו שנרשמו דרך האינטרנט למחיר המוזל חיכו בתור בכיף משהו כמו 4-5 שעות.
אבל בשונה מהארץ – כולם ממתינים בסבלנות, בשקט ובצורה מסודרת, ולבסוף חווים אושר כשמגיעים סופסוף לקופות (ונעצבים מחדש כשצריך לשלם).
קיבלתי כרטיס כניסה מיוחד ופניתי לאולם המרכזי – יצאתי לחגיגה!
אבל בשונה מהארץ – כולם ממתינים בסבלנות, בשקט ובצורה מסודרת, ולבסוף חווים אושר כשמגיעים סופסוף לקופות (ונעצבים מחדש כשצריך לשלם).
קיבלתי כרטיס כניסה מיוחד ופניתי לאולם המרכזי – יצאתי לחגיגה!
באמצע היום היה אפשר להרגיש את ההמוניות וההתרגשות בתוך רעש של הנאה באוויר.
קשה להסביר אבל יש בקהל המון אנרגיה באוויר. בכל פינה גיליתי דברים חדשים ואנשים מצחיקים.
וכמובן איך שכחתי – המון בני נוער מיפן. המון.
הכרטיס המיוחד נועד לשלושה ימים ולא ניתן היה להכנס או להשתתף בפעילויות השונות בלעדיו (יש שמירה ובדיקה מוקפדת 24 שעות ביממה). מגוון הפעילויות מתחלקות לנושאים שונים וכל חדר מקבל כינוי שמעיד על תוכן הפעילויות שהתקיימו בתוכו.
אני אפרט.. החדרים העיקריים היו:
- במה מרכזית – אולם ענקי שיכול להכיל כמה אלפי אנשים, כאשר מעלה מתנוססים שבעה מסכי ענק
- במת טורבו – אולם שהוא שליש מגודלו של הבמה המרכזית למופעי הבידור.
- אולם קטן לקריוקי.
- 3 חדרי לפאנלים.
- 2 חדרי הרצאות.
- חדר-ספריה עם מלא מנגות לקריאה.
- חדר למשחקי תפקידים
- חדר למשחקי מינאטורות וחדר למשחקי קלפים.
- חדר למשחקים אסייאתים (בעיקר “גו” מן הסתם).
- חדר לתחרויות של ציור וצביעה.
- חדר שמשמש כתערוכה לציורים רגילים וגם של אנימה ומנגה.
- חדר ריקודים.
- חדר חתימות.
- חדרי משחקי קונסוליה, משחקי רשת (Lan) ואיך לא… DDR.
- חדר צפייה רק ל– AMV.
- חדר צפייה לסרטי אנימה.
- חדר צפייה בסדרות אנימה מתורגמות.
- וחדר צפייה באנימות מדובבות.
- אולם ענקי של דוכני מכירה “מרצ’אנדאייס”
בקיצור, אפשר למצוא שם אשכרה הכל.
מי שקיבתו אכלה אותו מבפנים יכול היה לאכול באחת החנויות שבתוך המבנה – פיצה, אוכל מקסיקני, סאבואיי (רשת סנדוויצ’ים) או סתם לשתות קפה מסטארבאקס.
וכמגוון החדרים כך מגוון הפעילויות:
הופעות – הופעות של 2 להקות מיפן (m.o.v.e, Lin clover) הופעה של נגן פסנתר שמתמחה בניגון שירים וצלילים מעולם האנימה ומשחקי הוידאו – מדהים!
פאנלים – של אורחי הקון (חברי הלהקות, ציירים, במאיי סדרות ומדובבים), נציגי חברות בתעשיית האנימה/מנגה, קבוצות של קוספליי.
חלוקת חתימות – אורחי הקון.
הקרנות – הקרנות של שלל סרטים טובים כולל בכורה ל- Hellsing Ultimate.
הרצאות מכל התחומים – המדריך לפלירטוט בקון, איך לצייר/לצבוע מנגה ואנימה בעפרון/במחשב, איך לטייל ביפן, בתי הספר ביפן, מדריך האנימה להורים, למידת קנדו, ריקודי parapara, תיאטרון קבוקי, טקס התה, השפעת התרבות על תחומים שונים בתעשייה, איך לדובב סדרות ועוד…
בידור – משחקי בליינד דייט, הופעה של קבוצת 404, הופעה של תלמידי ביה”ס לדיבוב אנימה.
משחק שחמט קוספליי אנושי – (אסור לפספס!) וחתונת קוספליי.
מכירה פומבית – של מוצרי אנימה נדירים וחתומים ע”י מדובבים/שחקנים/במאיים של סדרות אנימה. תחרות קוספליי ו-AMV. קריוקי ללא הפסקה.
כמובן שיש עוד המון דברים אבל… אלו הדברים המרכזיים.
הפעילות היא מ- 7 בבוקר עד 1 בלילה. בעיקרון מי שרוצה להשאר עוד יכול להשאר לצפות במשך הלילה בסרטים או סדרות בחדרי ההקרנות שמשדרים 24 שעות ביממה.
אני ממליץ לכל מי שמתכוון להגיע לכנס בשנים הבאות לתכנן את הזמן מראש ע”פ התוכניה כדי לנצל את מירב האטרקציות וההנאות שהכנס מציע.
אני למשל שכרתי חדר במלון קטן במרחק של כמה דקות הליכה. כל בוקר בדרך לקון הייתי עוצר בבית קפה, פותח את התוכנייה ומסמן את הפעילויות שאני רוצה להיות בהן (לא היה קל לבחור! במיוחד כשיש כמה פעילויות טובות שמתקיימות בו זמנית אבל אין מה לעשות… מתפשרים) ולאחר התכנון לאותו היום המשכתי בדרכי לכנס. ביליתי 3 ימים – גדושים בפעילות וכל היום חזרתי מותש לחדר. רק לשינה כמובן או יותר נכון – “מילוי המצברים”. לא אתחיל לפרט פה על כל פעילות ופעילות אבל אני רוצה לספר לכם רק על אילו שמאוד אהבתי ואין לנו בארץ.
סירטון מההופעה
{youtube}ycxxqhep2_U{/youtube}
ההופעה של הלהקה היפנית הייתה סוחפת! קוספליי – מהות הקוספליי בכנס מאוד שונה ממה שהכרתי מהארץ.
בתחרות המתמודדים צריכים לא רק להעלות ולהראות את הקוספלי שלהם אלא להכין מופע קטן. אפשר לומר שכל קבוצת קוספליי שעולה עושה הצגה. הדגש של התחרות הוא על שילוב הקוספליי במופע אומנותי כשהסגנון והאופי שלו היא ע”פ בחירתה של אותה הקבוצה.
זה יכול להיות ריקוד או שירה או הצגה מצחיקה או אפילו עצובה – הכל מקובל. לדעתי, זה נתן קצת יותר עניין וחיים לתחרות וזה הרבה יותר כיף לראות הצגות אנימה קצרות ומעניינות.
בתחרות ה-AMV כל אחד קיבל בכניסה לאולם 2 דפים ועפרון – דף להצבעה ודף שני עם פירוט על קטעי הוידאו וסדר הצפייה בהם. הדף המפרט על סדר הצפייה איפשר לקהל לדעת כמה זמן ימשך האירוע ומה רואים בכל רגע ורגע.
מבחינת בידור אני חייב לציין את קבוצת “404” שעשתה מופע בסגנון “של מי השורה הזו בכלל” כשכל המשחקים על הבמה קשורים לאנימה.
“בליינד דייט” אנימה – משחק הבליינד דייט כמו שאנחנו מכירים מהטלוויזיה אך המתמודדים עם תחפושות והשאלות למתמודדים הם מעולם האנימה.
ולסיום, מופע “שחמט אנושי” היה בהחלט ה-Highlight מבחינתי. וזה כמו שזה נשמע – 2 מתמודדים משחקים עם אנשים אמיתיים על משטח ענקי של שחמט.
במשחק הזה היו דמויות ממשחקי הוידאו נגד דמויות מאנימה. פשוט קורע מצחוק.
לסיכום, אחרי שנים של ציפיה להגיע מתישהו לקון ברמה כזו אני יכול לומר שהכנס הזה באמת עמד בציפיות שלי מעל ומעבר. שלא תבינו לא נכון… אני לא מדבר אך ורק על התוכן! הארגון של כוח אדם, הסדר מבחינת ניהול האירוע, אנשי במה וציוד טכני מעולים ועמידה מדוייקת בזמנים – כל אלו תרמו לדעתי לאווירה והצלחת הכנס הזה.
עד כאן הסיקור על SakuraCon 2007.
מקווה שכנהניתם לקרוא!
יואב שטיבלמן.
סירטון שמרכז את כל הקוספלי שצולם:
{youtube}jn6Hsy7IDko{/youtube}
